כיתה ז'. אני ניסיתי להתמודד עם זה לבד.

שלושה חודשים לא סיפרתי לאף אחד. עד שלא יכולתי יותר.

וגם כיום אף אחד לא מדבר איתי.

המטרה שלי אצלך שיהיו לי חברים. כי אין לי"

____________________________________________________________

זהו סיפור של נער בן שלוש עשרה שהגיע לאימון אישי. סיקרן אותי לדעת מדוע לא שיתף אף אחד בסיפור הזה, וכששאלתי אותו מדוע לא שיתף אף אחד ענה: "ההורים שלי תמיד לימדו אותי

להתמודד לבד".

מאז ומתמיד התמודדות אינדיבידואלית היתה מעמסה רגשית כבדה. היום, יותר מאשר בעבר העידן הדיגיטלי בו ילדים ובני נוער מנהלים את חייהם הוא מעמסה רגשית כבדה. התמודדות אינדיבידואלית של ילד על חייו בעידן השפע עלולה לגבות מחירים גבוהים לאין שיעור ואלו לא ניתנים למדידה בשום ערך.

רגשות הן אוסף של מידע חשוב של האדם על עצמו ועל אחרים.  תפקיד הרגשות הוא "לספר" לנו איך אנחנו מרגישים מבפנים.

___________________________________________________________

מדוע חשוב לפתח יכולת רגשית גבוהה בפרט בקרב ילדים ובני נוער:

ילדים ובני נוער בעלי יכולת רגשית גבוהה יכולים להישאר בשליטה עצמית גבוהה גם כשהנסיבות אינן מאפשרות. לרוב, ילדים ובני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מאפשרים שיח אישי ומעמיק על המתרחש בעולמם הפנימי.

רמת השיתוף, הנכונות והכנות שלהם גבוהה.

__________________________________________________________

התמורות בקרב ילדים ובני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה:

1. יכולת רגשית גבוהה מחזקת את הקשר הבינאישי בין ילדים לילדים אחרים ולסביבה חברתית באשר היא.
2. ההבעה הרגשית שלהם בריאה יותר והם יוצרים קשרים חברתיים כנים ומשמעותיים יותר.
3. הם יודעים לתת התייחסות מדויקת לפרטים ולא פועלים מתוך הרגש.
4. אינטליגנציה רגשית גבוהה מחזקת את המודעות העצמית של הילד.
5. יכולת רגשית גבוהה מפחיתה מצבי חרדה ומסייעת בהשגת חוסן נפשי.
6. אינטליגנציה רגשית גבוהה מחזקת את הביטחון העצמי בקרב ילדים ובני נוער.
7. אינטליגנציה רגשית גבוהה מאפשרת "גמישות" מחשבתית והסתגלות מהירה לשינויים.
8. ילדים ובני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה לרוב מרגישים משמעותיים יותר.
9. אינטליגנציה רגשית גבוהה מסייעת לילדים לפעול מתוך שליטה על חייהם.
10. שיתוף רגשות מאפשר לילד "פיניות" ללמידה עצמית.
11. ילדים ובני נוער בעלי יכולת שיתוף רגשית גבוהה לרוב יהיו בעלי אישיות נוחה יותר, סף תסכול נמוך יותר והתקשורת מולם תהיה נוחה וקלה יותר.

חשוב לדעת, אינטליגנציה רגשית היא מיומנות נרכשת.

הסביבה המשפחתית היא המשפיעה העיקרית בהתפתחות מיומנות רגשית.

הורים המתמידים לשתף רגשות יוצרים סביבם אווירה המאפשרת לתקשר איתם באותה שפה ילדיהם ישתפו מליבם ואין הם ידרשו להסתיר רגשות.

The post המטרה שלי אצלך שיהיו לי חברים. כי אין לי appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

The post כבר שבועות שאני רוצה לכתוב את זה אבל אומר לעצמי, אולי אני לוקח את זה קשה מידי? appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

הקורונה יצרה מציאות חדשה בה נדרשים ילדים ובני נוער לפתח כישורים אישיים ויכולות חברתיות באופן כזה שלא הכירו עד היום.

זה לא שהקושי החברתי לא היה כאן לפני אך ללא ספק הפערים החברתיים התעצמו מאז הקורונה.

חלק מהילדים ובני הנוער, בפרט אלו שהיו ילדים מופנמים "ומסוגרים" בתוך עצמם הסתגרו עוד יותר. שיעורי הזום הפכו אותם בודדים חברתית והם החלו "לקדש" את זמן הטכנולוגיה כדבר העיקרי בחייהם. הסתגרות זו והשקעת הזמן המרובה ברשת הפכו למעשה את הטכנולוגיה לאמצעי "בריחה" בהתמודדות עם החיים, עם הקשיים החברתיים, קשיים לימודיים, אישיים ואפילו משפחתיים.

חלק אחר של ילדים הרגישו מועצמים דווקא בזכות השיעורים הכיתתיים בזום. שכן היעדר תשומת הלב השלילית בבית הספר, היעדר מיקוד הסביבה החיצונית בחולשותיהם כגון: חוסר השקעה בלימודים, התנהגות שלילית בכיתה, אי עמידה בדרישות לימודיות, כישלונות ומגוון תיוגי אישיות שונים, כמו למשל: תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז, קשיים רגשיים וקשיים חברתיים. בקרב ילדים ובני נוער אלו, שסובלים מדימוי עצמי נמוך ומתויגים בתוך מסגרת בית הספר דווקא התחזקה תחושת המסוגלות האישית.

במפגשי הקואצ'ינג שאני מקיים, ילדים, בני נוער ואף הוריהם ציינו שלאורך כל התקופה בה התקיימו לימודים בזום רמת הביטחון העצמי שלהם עלתה – בעיקר בתחומים שאינם קשורים בנושאי למידה. כגון כישורים חברתיים ויחסים עם המשפחה.

ההסבר לכך פשוט. ישנם שני תחומים שקיבלו תפנית בתקופת הזום. האחד – בית הספר נסגר. הלימוד הפך להיות בבית והמקום בו בני הנוער חוו קשיים לימודיים וחברתיים כבר לא קיים. יתרה מזאת, במובנים מסוימים שיעורי הזום תרמו לילדים ובני נוער להיות בעמדת שליטה בכל הנושא הלימודי. הקשיים שייצגו אותם, חוסר השיפוטיות שליווה אותם בתוך בית הספר הפחית את הלחץ והסטנדרטים הלימודיים. הזום אפשר להם להיות אותנטיים מבלי הצורך להוכיח את עצמם. עניין שתרם להתפתחותם האישית.

למרות התמורות אצל חלק מהילדים ואיך שלא תסתכלו על זה תקופת הקורונה חיזקה את חוסר ההתמודדות של ילדים ובני נוער בהיבטים מסוימים. בין אם בהיבט האישיותי, הלימודי או בהיבטים חברתיים. הקורונה העצימה את הוויתור העצמי וחידדה את חוסר תחושת הביטחון, מה שהשפיע ישירות על הדימוי העצמי ואף תרם לערך עצמי נמוך ולבדידות.

The post דימוי עצמי נמוך, בדידות, ילדים ובני נוער appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

הדרך שעברתי כדי לבקש את הפריט הזה היתה ארוכה. קיוויתי לקבל את אישורו. משזה אישר הוא הוסיף ואמר לי

" אתה יודע מה אני מביא לך עכשיו? את החיים שלי".

תרבות הצריכה הדיגיטלית של ילדים ובני נוער התגברה והפכה לתלות

ילדים מדברים אחד עם השני בתיווך. בתי הספר מתקשרים עם התלמידים דרך טלפון נייד כך גם ההורים וכלל הסביבה האנושית

הגישה שלנו לעולם הפכה להיות דרך אמצעי חיצוני. בעידן הזה אנחנו מקבלים את המידע הדרוש לנו בשניות בודדות.

ילדים למדו לתווך את הרגשות שלהם. הם כבר לא מביעים אותם.

יותר קל לשלוח מסרון עצוב מאשר להביע עצב.

גם הרבה יותר קל להגיד אני אוהב אותך דרך מסרון.

הרגש לא עובר. רק המילים.

מילים ללא כוונה הן רק מילים.

כוונה מתבטאת בהבעה.

ילדים ובני נוער למדו לדבר דרך מסך והתיווך הזה מביא איתו מיסוך. הסוואה לנפש, לרגש.

החברות היום וירטואלית. ישנם ילדים שאינם מכירים כלל את החברים שלהם. והם פוגשים בהם יום יום. כך קיבל גם מושג החברות משמעות חדשה. והתגמול מהסביבה מסתפק גם הוא רק בסמיילי.

אין צורך במחקרים כדי לבדוק האם קיימת הלימה בין עליה בצריכה הדיגיטלית לתופעות דיכאון, חוסר אונים, מצבי תסכול, אלימות, שימוש בסמים, התגברות חרדה וחוסר סיפוק עצמי.

אחד הדברים המשמעותיים והחשובים אצל ילדים ובני נוער הוא הצורך בשייכות!

ילד שייך הוא מרגיש שהוא רצוי, מקובל, הוא מרגיש שהוא חלק מ…הוא יכול לבטא רגשות. אין שיפוטיות יש שייכות. תחושת שייכות מעניקה משמעות וזו מחזקת את הביטחון העצמי, מגבירה את המוטיבציה ותחושת המסוגלות. אין תסכול. יש אושר. מיצוי עצמי.

ככל שמתקרבים לתרבות הצורך החיצוני כך מתרחקים מתרבות הצורך הפנימי!

The post הטלפון הסלולרי כמתווך לחיים appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

ראשית כדאי שתדעו: ברוב המקרים ילדים רוכשים את המידע על יכולותיהם מתוך התנסות אישית או באמצעות צפייה באדם אחר או בקבוצה (בפרט כזו המעוררת הזדהות אצל הילד או הילדה).

ראוי לציין כי הגברת מסוגלות אישית על ידי צפייה באחרים לרוב אינה מוטמעת והיא עשויה להיות לטווח הקצר ומאופיינת בהשפעה נמוכה יחסית. הטמעת רמת מסוגלות גבוהה נובעת מייחוס עצמי של הילד לפעולות ותהליכים אותן הוא מבצע.

קיימים מצבים רבים בהם הורים מנסים להעלות את רמת המסוגלות של ילדיהם. הם עושים זאת בדרך שכנוע. הם פונים אל הילד או הילדה ואומרים להם שהם יכולים לבצע פעולה כזו או אחרת.

לדוגמא:
"נו… אתה בטוח יכול לעשות את שיעורי בית בחשבון…. תראה כמה זה קל לך… או אתה מסוגל ל…..או, תראה אני אפילו לא מסוגל/ת לעשות את זה. אתה בטוח יכול…."

שכנוע חיובי מתוך רצון לעידוד הוא מבורך ועשוי להגביר את המוטיבציה ואף את רמת המסוגלות אך אלו עשויים להימשך לתקופה קצרה אם אינן טומנות בחובן הצלחות, חוויה חיובית או עניין. ילד רוכש את הידע האישי שלו באמצעות חקר אישי ואתגר.

מסוגלות עצמית תלויה בייחוס העצמי שהילד מעניק לעצמו והיא נוצרת על ידי חוויות והתנסות אישית של הפרט.

התנסות אישית בפעולה כזו הדורשת השקעת מאמץ ואינה מאפיינת את אזור הנוחות של הילד. חוויה מסוג זה היא זו שתגביר ותסייע להטמיע את רמת המסוגלות.

להלן 10 פעולות המסייעות להגברת המסוגלות של הילד:

• סביבה תומכת
• חוסר שיפוטיות
• סביבה מאפשרת
• משוב על ערכים כגון, מאמץ, התמדה וניסיון
• אוטונומיה לילד בבחירת מטרותיו
• מיקוד בתהליך ולא בתוצאה
• גישה חיובית (אופטימיות)
• חיזוק מיומנויות אישיות
• התמקדות בחוזקות
• מתן אפשרות להצבת מטרות קרובות מאשר רחוקות

The post כיצד לחזק את רמת המסוגלות של הילד שלכם appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

בסופו של עניין הפחד מריחוק כמעט תמיד מנהל לילד את החיים.

מהרגע שילד נולד הוא זקוק בעיקר לתשומת לב מצד ההורים. הוא יעשה הכל כדי לזכות בחיבה מצידם וכך כמובן לא ירגיש דחוי. ככל שתשומת הלב שהוא מקבל גבוהה יותר כך רמת הביטחון שלו והערך העצמי שלו גבוהים יותר והפחד מדחייה לא קיים.

הצורך בתשומת לב מההורים הולך ופוחת ככל שהילד מתקרב לתקופת הבגרות שלו. בתקופה זו קבוצת השווים (הסביבה החברתית) היא זו אשר תופסת את מקומם של ההורים במשבצת תשומת הלב, והפחד מריחוק עובר להיות מול קבוצת השווים עד כדי כך שלעיתים הנער או הנערה מפתחים ריצוי חברתי.

הנה לכם דוגמא לפחד מדחייה חברתית:

באחד מהאימונים של ילד בן שמונה הוא סיפר לי איך קנה סדרת ספרים לקריאה מתנה לחבריו בבית הספר וזאת כדי שהם ישתפו אותו במשחקים. באירוע הזה אפשר לראות לא רק איך הפחד מדחייה מנהל לילד את החיים (ולהורים שלו את הכיס…) כי אם גם אירוע מובהק של ריצוי חברתי.

אחת הסיבות העיקריות הגורמות לילד להרגיש דחוי מהסביבה הוא היעדר הערכה עצמית גבוהה.

ילדים ובני נוער המרגישים דחויים הם בדרך כלל ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה אשר גדלו בסביבה שיפוטית שלרוב דאגה לטפח את היבט ההצלחה על חשבון הרגש.

אחד התהליכים המשמעותיים המתרחשים באימון אישי הוא חיזוק המשאבים הפנימיים של הילד. משאבים הם הנכס הפנימי הקיים אצל כל ילד או ילדה וכל נער או נערה .

באימון אישי (קואצ'ינג) הנער המתבגר לומד יחד עם המאמן למצוא את המשאבים הפנימיים שלו ולהשתמש בהם.

ככל שהמתאמן מודע למשאבים שלו וחווה באמצעותם הצלחות כך תחושת הערכה העצמית שלו מתגברת, הביטחון העצמי שלו עולה והפחד מדחייה נעלם.

באימון ספורטקואצ'ינג קיים שילוב בין אימון מנטאלי ורגשי לאימון גופני והנכסים הפנימיים של הילד או המתבגר הופכים לתוצר לוואי בתהליך האימון.

הכל מתבסס על שינוי הגישה ומתמקד בהיבטים מוטיבציוניים, חשיבה אופטימית, למידה וגילוי על ידי ניסיון.

כיצד להגביר את תחושת הערכה העצמית אצל הילד או הילדה:

1. הגבירו גישה האופטימית לחיים. גישה חיובית היא בסיס ליצירת הצלחות.
2. חזקו התנהגות חיובית וחשיבה יצירתית אצל ילדכם.
3. התמקדו בערכים כגון התמדה ונחישות כדי שאלו יהפכו ביום מן הימים לנכס פנימי אצל ילדיכם.

The post כיצד פחד מדחייה מנהל לילדים את החיים? appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.

אתמול כששאלתי את קבוצת הילדים שאני מאמן
מה המטרות שלהם, מה הם היו רוצים לשפר אצלם?
התשובה של הילדה בת החמש עשרה היתה מאד
ברורה עם המון רצון למציאת פתרון.
השיחה היתה בקבוצה. באודיטוריום.
כמה עוצמה, החמאתי לה בסוף.
והיא הוסיפה מעצמה:"עד שאני פוגשת קואצ'ר
נראה לך שאני אפספס את ההזדמנות.."?

The post מיומנה של נערה appeared first on SportCoaching | ספורטקואצינג.